בז מצוי – Common Kestrel
צילום: ליאור כסלו
הבז המצוי הוא עוף שכיח, קל לצפייה ובעל תפוצה רחבה ביותר. בזים מצויים בישראל במגוון של בתי גידול: ערים, שטחים חקלאיים ושטחי טבע פתוחים. שומרי טבע וחוקרים רואים בבז המצוי בעל חיים הנמצא בראש שרשרת המזון, ולכן יכול לשמש כ"אינדיקאטור ביולוגי" לסביבה כולה. לכן, אוכלוסיות גדולות של בזים מצויים המקננים בהצלחה, מעידות על סביבה יציבה.
אורכו 33 ס"מ ומשקלו כ- 160 גרם. מוטת כנפיו 82-65 ס"מ. הנקבה גדולה מעט מן הזכר. העיניים גדולות. המקור קצר יחסית, חזק ומאונקל מאוד. הכנף ארוכה, צרה ומחודדת. כנפי הנקבה רחבות וקהות יותר. הזנב ארוך כדי 20-16 ס"מ.
לרוב נמצא הבז לבדו או בזוגות. הוא מרבה לרפרף באוויר.
הפרט המטובע הבוגר ביותר שנמצא בטבע היה בן 23 שנים ו- 11 חודשים. הפרט הבוגר ביותר שנמצא בארץ היה בן 5 שנים ו- 5 חודשים.
עוף זה לרוב חי בזוגות, בטריטוריות במשך כל השנה. הקשר בין בני הזוג ארוך טווח. המרחק בין הקנים הוא לרוב 800-400 מטרים.
לרוב הוא מגן רק על הסביבה הקרובה לקן, אך לעתים מזומנות אפשר לראותו תוקף עופות גדולים ממנו אף בטווח רחוק למדיי מהקן. הוא עושה כך גם שלא בעונת הקינון. בין העופות אותם הוא תוקף מצויים דורסים שונים, אך בעיקר הוא תוקף עורבים. בז מצוי מרבה גם לרפרף במקום. הוא מרפרף תמיד מול הרוח הנושבת, וכך הוא מגביר את כוח העילוי. במשך הרפרוף הראש נותר קבוע במקום ואינו נע במרחב אלא כדי שני מ"מ בלבד. כך יכול הבז למקד את מבטו בטרף. כאשר הוא מבחין בטרף הוא צונח למדרגת ביניים, וממשיך לרפרף שם במקום, עד לצלילתו המהירה והתלולה לקרקע.
מצוי בכל הארץ הן כיציב ומקנן והן כחולף וחורף. כמקנן וכחורף הוא שכיח יותר, בשיעור ניכר, בחבל הים תיכוני. מספרם של הזוגות המקננים בארץ נאמד באלפים רבים.
אחד משמותיו בערבית, "צקר אל ג'ראד", דהיינו בז החגבים, מעיד על פריט חשוב בתזונתו בארץ. הוא ניזון מנברנים ומחרקים שונים וכן מציפורים וזוחלים. הצלחותיו בציד הן ביחס של כ- 1:10. לעתים מזומנות אפוא הוא נוסק מניסיונות הציד ברגליים ריקות.
חודשי הקינון שלו נמשכים מחודש פברואר עד סוף יוני. החיזור מתחיל כבר בסוף חודש ינואר. הבז המצוי עשוי לדגור במקומות שונים - בצוק טבעי או בקיר של מחצבה, במסעף של ענפי עץ, בין כפות תמרים, בקן נטוש של עורב, לעתים קרובות בוחר הבז לקנן דווקא בקרבת מגורי אדם, בין השאר במרפסות, על גבי מזגנים, באדני חלונות ועציצים יבשים. הוא אינו בונה קן – הביצים מוטלות בעציץ או באדנית המונחת על אדן החלון, בקן נטוש של עורב, בכוך סלע או במחילה במצוק. הוא מאמץ בקלות יחסית תיבות קינון מלאכותיות. לעתים מזומנות הוא חוזר ודוגר באותו מקום במשך שנים אחדות.
צילום: ליאור כסלו
בעונת הקינון מרבים שני בני הזוג להשמיע את קולם הצרחני (מקור שמם המדעי), לאחר שהיו כמעט אילמים בחודשים נובמבר-דצמבר. רוב הצרחות הן של הנקבה המזמינה את הזכר להזדווגות.
ההטלה מתחילה לרוב בין מחצית חודש מרס לראשית אפריל. הנקבה מטילה מדי יומיים ביצה עגלגלה. בתטולה לרוב 5.
הדגירה מתחילה לקראת סוף ההטלה. הנקבה דוגרת לבדה במשך כ- 31-27 ימים. הזכר מביא לה מזון אל קרבת הקן, ומזמין אותה לאכול, בקולות גבוהים ומהירים של הברה אחת. היא נוטשת אז את משמרתה, עפה אל הזכר, נוטלת את המזון ועפה אתו אל "שולחן אכילה" קבוע. לעתים הזכר מחליף אותה בדגירה בעת שהיא אוכלת. את שאריות המזון הנקבה נושאת אל הקן. הגוזלים בוקעים במשך ימים אחדים, אך ברווחי זמן קצרים מאלה שבהטלה. הם בוקעים סומים ועוטי פלומה. הזכר צד ומביא את הטרף אל קרבת הקן. הנקבה נוטלת אותו אל הקן, משסעת אותו, ומגישה ממנו נתחים נתחים למקור הגוזלים. רוב המזון המובא לגוזלים הוא חולייתנים שונים: עכברים, נברנים, חרדונים וציפורי שיר כפשוש או דרור. בהיות הגוזלים בני כ- 20 ימים הם מנוצים ומסוגלים לאכול בכוחות עצמם את המזון, המובא עתה על ידי שני ההורים. הם פורחים מן הקן בהיותם כבני 35-27 ימים ומגיעים לעצמאות 4-2 שבועות לאחר מכן. הגוזלים מגיעים לבגרות מינית בהיותם כבני שנה.
במשך שנות ה- 50, עת בוצעה בשדות החקלאיים הדברת מכרסמים בקנה מידה נרחב, הורעלו הבזים המצויים, היציבים והחורפים, ונעלמו כמעט לחלוטין. מאז שנות ה- 60 החלה התאוששות מהירה באוכלוסייתם. מאז שנות ה- 70 הם שוב נפוצים בכל אזורי הארץ.
בדווים בסיני מנסים גם כיום לאלף בזים למטרות ציד. הבזים היו מקודשים במצרים. האל חור (הורוס) עוצב בדמות בז, מן הסתם בז מצוי. הם גם השכיחים בין הציפורים החנוטות.
צילום: ליאור כסלו
בזים ואדם - סכנת הכחדה, השבה ועזרה הדדית
במסגרת פרויקטים של הדברה ביולוגית, מוצבות תיבות קינון של תנשמות ובזים בשטחים חקלאיים. בכדי למנוע או להמעיט שימוש ברעלים, משתמשים החקלאים, בייעוץ גופים ירוקים, בתנשמות כמדביר לילי למכרסמים מזיקים שפעילים בלילה, ובבזים במדביר יומי לחרקים ומכרסמים מזיקים שפעילים במשך היום.
מקורות מידע:
האנציקלופדיה לחי ולצומח של א"י כרך 6. עריכת עזריה אלון. הוצ' משרד הבטחון והחברה להגנת הטבע.
אתר הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=1317
לטוס עם הציפורים - מאת ד"ר יוסי לשם וד"ר עופר בהט
מידע ובולים של בז מצוי : http://my.ort.org.il/holon/birds/r2.html
